google03af1ea517f6c173.html

טיפים ועצות להצלחה במצגת עסקית

הפתרון שלך אינו הבעיה שלי - כאשר אתה מציג לי את הבעיה שלי או לפחות בעיה שאני מכיר, אתה גורם לי להזדהות רגשית וכך קל לי להיפתח לפתרון שלך. כאשר אתה מספר לי רק על הפתרון שלך זה לא ממש מעניין אותי

 

ספר לי סיפור זו הדרך העתיקה והטובה יותר להיכנס לי ללב
 

תרגש אותי, אל תחנך אותי - השמע לי מוסיקה או הראה לי תמונות מרגשות. מצגת היא show, אם נהניתי אהיה יותר פתוח אליך
 

השתמש בהומור - הומור משחרר ומסיר מחיצות
 

תמונה אחת שווה אלף מילים - זה היה הסלוגן של קודאק אבל זה נכון תמיד. במקום לספר לי ולגרום לי לתהות אם להאמין לך או לא, תראה לי -  ואז הוכחת לי מעל לכל ספק.

 

תמונה טובה ועיצוב נכון ישכנעו יותר מהסבר ארוך - לך למעצב! נכון שמיקרוסופט מוכרים לך את האשליה שתוכל לבנות מצגת בעצמך אבל כדאי מאוד להעזר במקצוענים. שים לב שלמעצב אורינטציה שיווקית
 

השקפים אינם הכרטיסיות שלך - הם אמורים לתת לי להרגיש את מה שאתה מספר לי בע"פ. אל תצטט אותם ולבטח אל תקריא מהם. עליהם אמורות להופיע תמונות חזקות הממחישות את המסר וכיתוב תמציתי הגורם לו להיות זכיר
 

תראה לי את הכסף - אם אני משקיע זה פחות או יותר הדבר היחיד שמעניין אותי אחרי שהבנתי שאתה יודע על מה אתה מדבר.
 

ספר לי על הסביבה העסקית, כך תוכיח לי שאתה יודע על מה אתה מדבר – אני לא רוצה להיות יותר חכם ממך, לכן הכן שעורי בית בקפידה ותתכונן לשאלות קשות והתקלות לא נעימות.
 

 

ספר לי על המתחרים שלך - ובמיוחד איך אתה טוב מהם, שונה מהם או אם לא זה ולא זה, איך אתה פונה לשוק נישה, אותו הנך מכיר היטב

 

כשאתה מציג את הצוות שלך הקפד לספר לי על אלה עם הרקורד המוצלח ביותר
 

רוצה את הכסף שלי? - ספר לי בדיוק מה אתה הולך לעשות איתו
 

היה קצר ועניני יתכן מאוד שאיחרתי לפגישה איתך ואני צריך לצאת עוד מעט – תגיע לשורה התחתונה מהר ככל האפשר
 

הכן גיבוי - אם הנך מתעתד להשתמש באתר חיצוני, סרטון או אפליקציה שאינם חלק מהמצגת - הכן גיבוי למקרה שהעסק לא יעבוד כמתוכנן
 

שים לב לפנים שלי -  אם אני מתחיל להסתכל הצידה או, חס וחלילה, בשעון - אתה בבעיה - תגיע לעיקר
 

ענה על שאלות שעדיין לא התעוררו - שאלה שמנקרת לי במוח לא מאפשרת לי להתרכז במסר שלך.
 

היה מוכן לשאלות והפרעות - תן להם מקום והכן תשובות טובות. היה גמיש בסדר הדברים.

 

אם הכנת מצגת מודפסת חלק אותה רק לאחר תום הפרזנטציה, אינך רוצה קהל המדפדף תוך כדי ההרצאה שלך ולבטח אינך רוצה שיקראו את השורה התחתונה לפני שתגיע אליה בעצמך
 

 

התאמן... התאמן... התאמן... עד שיכאב לך הגרון, זו הדרך היחידה להפוך את המצגת שלך לשוטפת ומשכנעת. עשה כמה חזרות מול קהל, רצוי לא בפני חנפנים הכפופים אליך, אם יהיו אלה אנשים נבונים הם יגידו לך את אמת – אמץ אותה בשתי ידיים.

 

 

 

 

לנאום כמו וינסטון צ'רצ'יל

James C. Humes :תרגום חופשי ממאמר מאת
Condensed by Steve Nicholes 

וינסטון צ'רצ'יל, אחד המנהיגים הגדולים ביותר של המאה העשרים, היה בצעירותו כל כך מפוחד מדיבור בפני קהל שהוא כמעט התעלף בפעם הראשונה שהוא נשא נאום. הוא לחש וגמגם לכל אורכו. לאחר מכן כאשר היה סגן צעיר שהוצב בהרי ההימלאיה באפגניסטן וסהרה בסודאן, הוא בילה את זמנו הפנוי באוהל בקריאת הנאומים הגדולים - נאומים של ויליאם פיט, בנימין ד'יזראלי, ואברהם לינקולן. לאחר מכן, כששב ללונדון, נהג ללכת לבית הנבחרים ולהאזין לנואמים הגדולים שם. בגיל 23 הוא רשם את תצפיותיו. הלקח המרכזי שלמד היה ש"נאום אינו מאמר, הוא חייב להיות מכוון לאוזן". 

1. פתיחה עוצמתית
 

האם אתה יודע מתי הנך זוכה לתשומת הלב הגדולה ביותר של הקהל? מיד עם כניסתך. הקהל מצפה לראות איך אתה נראה, ואיך אתה נשמע... אל תפתח את הנאום בשיחת חולין: נואמים רבים נוטים לבזבז את הרושם הראשון על שיחת חולין חסרת משמעות. צ'רצ'יל סירב אפילו להתחיל במילות הנימוס כמו: "כבוד הוא לי לדבר..." לצ'רצ'יל, זה היה כמו להגיד, "מה שלומך?" קהל לא יזכור בסוף הנאום שלך אם אמרת את זה או לא.
 

אל תתחיל עם מילות שבח: אם אתה באמת רוצה להגיד משהו נחמד על הארגון או לשבח מישהו בקהל, שמור אותו לאמצע הנאום, כאשר הוא ישמע אמין. צ'רצ'יל האמין כי שבח בתחילת נאום מתפרש כחנופה. אותו השבח באמצע הנאום מתפרש ככנות.

 

אל תפתח בבדיחה: צ'רצ'יל, ג'ון קנדי, דאגלס מקארתור, מרטין לותר קינג, ופרנקלין רוזוולט לא התחילו נאומים בסיפור בדיחות. היה להם חוש הומור נהדר, אבל הם שמרו את הבדיחות שלהם לאמצע הנאום. מַדוּעַ? כי בדיחות, כמו שבחים, לא צפויים באמצע נאום. כפי שאריסטו אמר, "סודו של הומור הוא ההפתעה."

 

פאוזה רבת משמעות:  צ'רצ'יל סיפר שלאחר עלייתו לבמה, הוא ספר עד עשר כדי לאפשר לרחש בקהל לדעוך עד לשקט דרמטי. ואז הוא הכריח את עצמו לעמוד בשקט לכמה שניות נוספות. הוא עמד שם בשקט עד שהקהל חשב שאולי יש לו פגם בדיבור. ואז - בום! - הוא הדהים אנשים עם פתיחה רבת משמעות.

 

התחל בציטוט: כדאי להצית את דמיונו של הקהל עם ציטוט, למשל: "ג'ון קנדי ​​אמר פעם ..." מקור הציטוט צריך להיות אישיות ידועה, שמעוררת כבוד ותשומת לב. עם זאת, אתה לא רוצה ציטוט ארוך שנמשך ונמשך. תמצת את זה למשפט אחד - או שניים לכל היותר.

 

התחל עם סיפור סנסציוני: אני מתחיל את ההרצאה שלי "שפה של מנהיגות" במשפט זה: "ב -24 בינואר, 1988, הנחתי זר על קבר... יחד עימי הייתה קשישה לבנת שיער... הקבר היה קברו של ווינסטון צ'רצ'יל,  והגברת הייתה מזכירתו לשעבר. אחר כך כשהתארחתי לתה בביתה שאלתי אותה איך היתה ההרגשה לרשום מפיו של צ'רצ'יל את נאום דנקירק בשנת 1940 ... "אין התחלה טובה יותר מסיפור יוצא דופן מהניסיון שלך.

 

2. נושא אחד
 

במכון סמיתסוניאן בוושינגטון שמעתי פעם את ראש הממשלה לשעבר, הרולד מקמילן נואם. הוא סיפר על נאום הבכורה שלו בשנת 1922. אחרי הנאום הוא שאל את צ'רצ'יל, איך הוא היה. "הרולד," נשף צ'רצ'יל, "כולם בגלריה אמרו 'מקמילן הצעיר נואם את נאום הבכורה שלו." אבל "מה לכל הרוחות הוא אמר?"  -  אם אנשים לא יכולים להגיד במשפט אחד על מה היה הנאום, לא שווה לשאת אותו. " כותב הנאומים של אייזנהאואר נתן לי פעם עצה דומה כשאמר,  "אתה צריך להיות מסוגל לכתוב את הנושא שלך על גב של קופסת גפרורים."

צ'רצ'יל ידע שייתכן שיש לך שתיים או שלוש נקודות בנאום  שלך, אבל כל הנקודות צריכות לבוא תחת כותרת אחת.
 

הנשיא הראשון אי פעם שהיה לי קשר אמיתי איתו היה דווייט אייזנהאואר. אחרי שהוא הסתכל על טיוטת נאום שקיבל מאחד מכותבי הנאומים שלו, הוא דפק עם משקפיו על השולחן בחדר הסגלגל ונבח: "מה השורה התחתונה? מהו המסר שאתה רוצה שהקהל יקח איתו?
מה אתה רוצה שהם יעשו? אם אתה לא יודע את זה, אתה מבזבז את זמני"

למעשה, צ'רצ'יל הציע לכתוב את "השורה התחתונה" בהתחלה. כתוב את המסר שלך במשפט אחד הוא אמר, לפני שאתה מתחיל בכתיבת הנאום כולו - כך תוכל להתמקד במסר ותוכל לוודא שדבריך מחזקים אותו.

כדי לשאת נאום מנצח, עליך לוודא שלא תסיט את הקהל מהמסר העיקרי. אם יש לך משהו להגיד שאינו מתאים למסר המרכזי, שמור אותו לשלב השאלות ותשובות ולאחר מכן הכנס אותו לאחת מהתשובות שלך.

 

צ'רצ'יל למד מה"רטוריקה של אריסטו" שהדבר החשוב ביותר בנאום הוא שמירה על נושא אחד. הוא גילה שאם אתה רוצה לגרום  לקהל שלך לעשות משהו, אתה לא יכול לבלבל אותו עם מסרים מורכבים. "תמשיך להכות במסמר אחד" הוא אמר. המדריכים בבבית הספר של דייל קרנגי לימדו בכיתת הנאומים את הכלל הבא: "ספר לקהל מה אתה הולך להגיד לו, תגיד את זה, ואז ספר להם מה אמרת."

 

3. שפה פשוטה
 

יום אחד, כצ'רצ'יל ישב בראש ישיבת ממשלה ברחוב דאונינג 10, הוא הביט בשר החוץ שלו, אנתוני אידן, קורא נאום שהוא עמד לשאת באותו ערב. "זה נאום רע, אנתוני," נהם צ'רצ'יל. "איך אתה יכול לאמר זאת, ראש ממשלה?" ענה אידן. "הרי ברור שאינך יכול לקרוא במהופך"." "אני יכול," ענה צ'רצ'יל, "כי גם מכאן איני רואה מקפים [- -]  ושלוש נקודות [...] נאום ללא מקפים ושלוש נקודות הוא מאמר, לא נאום"

צ'רצ'יל חשב שנאום צריך להישמע כמו תסכית רדיו, לא כמאמר בעיתון. זה צריך להישמע כמו שאתה מדבר, לא כמו עבודת סימנריון שפעם כתבת או מאמר במגזין שקראת לאחרונה. השפה של מנהיגות היא שפה פשוטה, שפת  שיחה. צ'רצ'יל נאם מעל במות כפי שדיבר בשיחה אישית.

 

מילות הקסם של דיבור, כמו גם של מכירה מוצלחת הן "אנחנו" ו - "אתה". השתדלו לא להשתמש במילה "אני", לדקלם הישגים או לתת הוראות. שמעתי פעם את הגנרל אייזנהאואר אומר שאם אתה מתכוון להגיד אני ולתת הוראות תוודא קודם שיש דרגות על כתפיך כי אז אתה לא צריך לשכנע, רק לצוות, בכל מקרה אחר אנא השתמש ב - "אנחנו" וב- "אתה".

 

מארק טוויין סיפר פעם על איכר ממיזורי שהתמודד חמש פעמים על מושב בית המחוקקים של המדינה ללא הצלחה. זה לא היה בגלל שהוא לא תרגל את נאומיו. הוא התאמן על הקמפיין שלו כל יום בזמן חליבת הפרות. אבל הוא השתמש במילים גדולות מאוד. ואז, יום אחד פרה בעטה בשיניו הקדמיות.  האיכר יכול היה להגיד רק מילים בנות הברה אחת. התוצאה הייתה שהוא זכה בבחירות הבאות שלו והמשיך להיבחר מחדש. החקלאי גילה בדרך הקשה את "השפה של מנהיגות".

 

4. דימוי חזותי

 

הנאום החשוב ביותר שנשא אי פעם צ'רצ'יל היה באמריקה. למה היה זה נאומו הגדול ביותר? כי נאום זה שינה את עמדות האמריקאים כלפי ברית המועצות וגרם לאמריקה להתחיל להתחמש. איך נאום בודד גרם לכך? בעיקר על ידי שימוש בדימוי חזותי יחדי.

 

בתא שלו, ברכבת שנשאה את הפמליה הנשיאותית מערבה בליל 2 במרץ, ניצב צ'רצ'יל מול מפת אירופה. בעט שבידו צייר קו שחור מהים הבלטי דרך פולין, הבלקן ועד לים האדריאטי. הוא חזר על הקו שוב ושוב כשהוא מנסה לחשוב על הדימוי הנכון כדי לתאר את הדיכוי סובייטי של זכויות האדם. בסביבות 2:00 לפנות הבוקר, כשהרכבת עצרה בסאלם, אילינוי, לתדלוק, צ'רצ'יל הביט בוילון המפריד בין אגף השינה לשאר התא. בהשראת תמונה זו כתב מספר שורות על דף נייר. למחרת הוא קרא: "משצ'צ'ין בים הבלטי לטריאסט בים האדריאטי מסך (וילון) ברזל ירד על היבשת." ביטוי יחיד זה לבדו יצר את המוטיבציה של העולם החופשי לפעולה כנגד ברה"מ.

 

ישו מעולם לא השתמש במילים "ישועה", "חסד", או "גאולה" בשיחות שלו, הוא דיבר על בחור צעיר שבזבז את כספו על יין, נשים ומוסיקה ולאחר מכן חזר ואמר, "אבא, תן לי הזדמנות שנייה." ישו השתמש לעתים קרובות בשיטה הרבנית או תלמודית לספר סיפור כדי להוכיח נקודה. למה מילותיו של ישו זכורות עד היום? בגלל שהטפתו לוותה במשלים או תמונות.

 

לכל אחד יש בחייו חוויות אישיות. המשימה הראשונה שאני נותן לסטודנטים לתואר השני שלי באוניברסיטת פנסילבניה היא לכתוב על עשרה אירועים בחייהם. תחשבו על הסיפורים שסיפרתם לחבריכם לעתים קרובות. איך כמעט טבעת בקיטנה,  איך פגשת את בן או בת הזוג שלך, איך הרגשת כאשר הסבא שלך נפטר. אל תכתוב את כל הסיפור, רק תן לכל אחד כותרת. כשאתה מספר סיפור אישי בנאום, אתה תספר זאת בצורה משכנעת כי סיפרת זאת פעמים רבות בעבר. בכל פעם שתנאם תוכל להסתכל ברשימה זו ותגלה שלפחות אחד מהסיפורים האישיים שלך יוכל לשמש אנאלוגיה טובה למסר שאתה רוצה להעביר.  

 

פרנקלין רוזוולט, כשביקש לשכנע את האומה האמריקאית לסיע לבריטניה במלחמת העולם השניה אמר, "מי מכם, שהיה רואה את הבית של השכן שלו עולה באש, לא היה מלווה לו צינור כדי לכבות אותה?" זו השפה של מנהיגות.

 

אם אתה לא יכול לחשוב על האנלוגיה ההמתאימה - טייל.  יערות נחלים, הרים ורחובות יוכלו להעלות בראשך רעיונות. לינקולן עשה פעם זאת פעם. כשהוא נתקל בנחל זורם, הוא ניסח את הטיעון שלו לבחירה מחדש. " זו טעות להחליף סוסים באמצע העלייה."

 

5. סיום מרגש
 

כשמבקשים ממני לכתוב נאומים למועמדים פוליטיים, או למנכ"לים, אני נותן להם משימה: "אני רוצה שתחשוב על אותם הרגעים או חוויות בחיים שלך שהיית בהם קרוב לדמעות."
 

גאווה: בסופו של אחד מהנאומים הגדולים ביותר שלו, אמר צ'רצ'יל: "לכן, הבה נצא למלא את חובותינו, ונפעל כך, שאם האימפריה הבריטית וחבר העמים שלה יישארו עוד אלף שנים, עדיין יאמרו האנשים 'הייתה זו שעתם היפה ביותר'"  גאווה במדינה - כך צ'רצ'יל חישל את הנחישות של בריטים במהלך החוויה הקשה שלהם במלחמת העולם השנייה.

 

כוחה של תקווה: התקווה, כמו גאווה, היא רגש חזק. מה היא תקווה אם לא חלום לעתיד טוב יותר? איך ניסח זאת מרטין לותר קינג בנאומו על זכויות אזרח ב 1963: "יש לי חלום". צ'רצ'יל חתם את נאומו לאחר סיום מלחמת העולם השניה במילים: "אני רואה את היום שבו גברים ונשים יצעדו יחד באור השמש הרחבה, בעולם לא גזענות ופחד"

 

כוחה של אהבה: מהו הרגש החזק יותר מגאווה ותקווה? אהבה: אהבת האל, אהבת הארץ, אהבה למשפחה. הגנרל מקארתור כשדבר אל צוערי ווסט פוינט בשנת 1962 סיים באומרו, "המחשבה האחרונה שלי תהיה החיל, החיל, החיל." צ'רצ'יל שאהב מאוד להתחיל ולסיים נאומים בצורה מרשימה, חתם רבים מנאומיו בשיר או בסיפור אישי נוגע ללב.

 

בהזדמנות אחת צ'רצ'יל סיים את נאומו תוך שהוא עושה שימוש בשניהם. ביוני 1941, כאשר בריטניה עדיין עמדה לבדה, צ'רצ'יל נשא דברים שכוונו לאמריקה: "לפני כמה שבועות קבלתי מכתב מהנשיא רוזוולט סיפר, ובו היה שיר של לונגפלו-שנכתב בכתב ידו....

"מה היא התשובה שאתן בשמכם לנשיא? אני אומר: תן לנו את אמונך וברכתך. לא ניכשל ולא ניחלש, לא עוצמת הקרבות ולא שביל היסורים יכניעו אותנו...תן לנו את הכלים ואנו נסיים את העבודה ".

 

איך לפתוח נאום?

נשמח לסייע ולייעץ חינם, בכל הקשור בהכנת מצגת עסקית מנצחת

זמינים לשיחה 24/7 
050-4717147